פס"ד העוסק בשתי עסקאות של מכר חלקות וטענות לפרשנות הסכם

 עו"ד בולוס:

המצהיר מטעמי לא הגיע ולא יגיע, זאת משני טעמים, הראשון, מדובר באדם מבוגר בן 85 אשר נעזר בפיליפינית מבחינה סיעודית, אך העיקר שלאור תצהירו של מר שחאדה אשר מוכר היטב למצהיר מטעמי ולייתר הנתבעים, הרי בעצם הנתבעים חוזרים בהם מהטענה בדבר זיוף כי ברגע שהמצהיר מר שחאדה טוען כי אכן היה והיתה חתימה על יפוי הכח בפניו, מבחינתנו הדבר מקובל ולכן לא נעלה שום טענה בדבר זיוף. מה שנשאר הוא עניין משפטי פרשות של יפוי הכח שעל בסיסו מוגשת התביעה. אמרתי לחברי אתמול שאני מוכן לסכם על סמך החומר הקיים, חברי עמד על כך שהמצהירים מטעמו יופיעו היום לדיון.

עו"ד  מטאנס:

זה לא כך, חברי לא אמר לי אתמול שהוא חוזר בו מטענת הזיוף. חברי לא אמר לי שנגביל עצמנו בשתי הטענות האלה. הוא רק אמר שהמצהיר מבוגר ולא יוכל להגיע, אחרת הייתי מבקש עד אחר.

אני טוען כעת לגופה של טענה:

כל מה שנאמר בענין שטח החלקה, באותה תקופה התנהל בכפר יאסיף ענין הסדר המקרקעין לפני חתימת יפוי הכח בתקופה, בערך בשנים 67-66. דהיינו התושבים לא ידעו כמה כל אחד מחזיק. בנוסף, בנצרת כנגד האח זכיתי ב ¾ מכל סה"כ השטח. לא שילמתי עבור ההפרשים. מה ששילמתי שם, היתה בעייה של משכון, והקליינטים שלי רצו לקנות את הסיכון הזה, וזה היה בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד וכן העליון אישר את זה.

בנוסף לכך, לענין גבולות החלקה, יפוי הכח שנחתם בפני הנוטריון הציבורי מתאר את גבולות החלקה. מפנה ליפוי הכח. בנוסף, ביפוי הכח טוען המוכר שהוא מכר את כל החלקה.

התצהיר של חברי שהוגש לביהמ"ש ציין מפורשות שהם סימנו את כל העצים של החלקה בצבע אדום ואין מחלוקת שכל העצים סומנו של כל החלקה. החשוב יותר, שהאישורים של מיסוי מקרקעין שהוצאו ואושרו מיום 7.11.79, צויין שהשטח הוא 4404 מ"ר (נספח ג' לעמוד השני). באותו מסמך צויין תאריך המכירה 1978.

מאז 68 ועד היום הם מחזיקים בקרקע ומשתמשים בה.

עו"ד בולוס טוען:

ברור כי על פי סעיף 25 לחוק החוזים במיוחד סעיף קטן א', יש לפרש לפי אומד דעת הצדדים כפי שהדבר משתמע מהחוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות. עיון ביפוי הכח שבעצם היווה אף הוא את חוזה ההתקשרות, ניתן להבין כי המוכר מכר את הרבע של החלקה שזה מלוא זכויותיו אם כי כולם סברו ובטעות משותפת של כולם, כי השטח המלא של החלקה 15 דונם. נשאלת השאלה, ההפרש בין מה שסברו הצדדים לבין שטח החלקה,  2,600 מ"ר, האם יעלה על הדעת שהמחיר לא היה משתנה אילו ידעו הצדדים על שטח החלקה המלא? התשובה ברורה- המחיר היה משתנה, אין פה סטייה של מטר, הסטייה היא 645 מ"ר . אך אם נפנה ליפוי הכח של איברהים בולוס (נספח א' לתצהיר) גם שם יש את אותה טעות, התובעים רכשו את מלוא הזכויות בחלקה כאשר בפועל הם רכשו 2600 מ"ר יותר ממה שבעצם שילמו. אם ביהמ"ש רוצה להתיחס לחלקו של נתבע 1, 650 זה אינו דבר של מה בכך. אני טוען לטעות משותפת.

אם ביפוי הכח היה כתוב "רבע מחלקו של המוכר" לא הייתי יכול לעלות שום טענה. אבל כאן נכתב במפורש שרבע מ 15 דונם, שזה 3,750 מ"ר. מה שמפריע לי דווקא נספח ג' . מדוע לא דיווחו התובעים למוכר על כך כי נפלה טעות, למה שתקו? במקרה שלנו הקונה נהנה והמוכר חסר. המחוקק ציפה אפשרויות כאלה. מפנה לחוק המכר ס' 29. כמו כן מפנה לסעיפים 17-11, המדבר על אי התאמה, ישנן נורמות שכאשר צד מגלה שיש אי התאמה עליו לדווח על כך ואם לא הוא צריך לספוג. כמו כן מפנה לס' 20 לחוק.

ישנה עוד נקודה  - כל הטענה של זיוף הועלתה מסיבה אחת פשוטה, הנתבעים לא ידעו בכלל על המכר הזה וכאשר עיינו בחתימת המנוח כולם הופתעו וכאשר אדם מגיש תצהיר והוא מקובל על כל הנתבעים ואז הנתבעים ויתרו בלב שקט.

עו"ד מטאנס:

חברי טוען  היום  כאשר חברי רשם את צו הירושה על כל הרבע.

עו"ד בולוס:

כאשר הוגשה תביעה לבימ"ש נצרת והיא נדחתה לגבי הנתבעים, פניתי לחברי והעליתי בפניו הצעה שישלמו רק עבור ההפרש וכתבתי במפורש שבעצם כל הנתבעים לא מוכנים לקבל חלק שאינו שלהם ולכן הם מוכנים לרדת מטענת הזיוף, אך יחד עם זאת הצעתי לסיים את הענין בפשרה וזה לא זכה לשום התייחסות ולא זכיתי לשום תגובה, אז מה עשיתי כדי לא להשתמש באותו יפוי כח ולרשום את מלוא הקרקע על שם התובעים, רשמתי את צו הירושה כדי שיהיה צורך בהגשת תביעה לצורך רישום העיסקה. שנתיים חלפו מאז רישום הקרקע ע"ש היורשים, אם מישהו רצה למכור היה עושה זאת לפני שנתיים.

פסק-דין

1.         שתי עיסקאות עשו התובעים עם בני משפחת בולוס.

עיסקה ראשונה מיום 3/12/67, בין התובעים לבין איברהים בולוס ז"ל ולפיה מכר איברהים לתובעים ¾ מחלקה 4 בגוש 18771 (להלן:" החלקה") תמורת הסך של 11,250 לירות.